פסק-דין בתיק ס"ע 5234-10-11

1.         התובעת פוטרה מעבודתה אצל הנתבעת, וזאת לאחר למעלה משמונה שנות עבודה.

בתביעה שלפנינו, תובעת התובעת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע, פיצוי בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בטענה, כי הופלתה בשל דתה, תשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות ועבודה ביום מנוחה, החזר ניכויים שנוכו ממנה, לטענתה, שלא כדין, מתן פיצוי בגין העסקה בלא יום מנוחה שבועי במשך חלק מתקופת עבודתה, וכן תשלום הפרש דמי נסיעות.

2.         בתאריך 1.9.13 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב תביעה וכן הגישה תצהיר משלים.

            בתאריך 28.11.13, ולאחר קבלת תגובת הנתבעת, ניתנה על-ידינו החלטה הנעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה, במגבלת תקופת ההתיישנות, תוך שחייבנו את התובעת בהוצאות, שכן הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה לאחר שכבר הוגשו עדויות ראשיות בתצהירים, הכל כמפורט בסעיף 16 להחלטה.

            לאחר מתן החלטתנו בבקשה לתיקון כתב התביעה, הגישה התובעת בקשה מוסכמת למחיקת הבקשה לתיקון כתב התביעה.

            בהחלטתנו מתאריך 5.12.13, נעתרנו לבקשה המוסכמת, הגם שהבענו את מורת רוחנו מכך, שהתובעת הגישה הבקשה לאחר  שבית הדין נתן החלטתנו המנומקת.

באותה החלטה ציינו, כי כתב התביעה המקורי יוותר על כנו, והפירוט שהוגש בעקבות הדיון מתאריך 4.7.13, יתייחס, אך ורק לכתב התביעה המקורי, ובית הדין לא יפסוק לתובעת סכומים העולים על אלה שנתבעו בכל עילה ועילה בכתב התביעה המקורי.

הצדדים

3.         הנתבעת - מפעילת בית אבות "נוף טבעון" בקרית טבעון (להלן: " בית האבות").

התובעת הועסקה אצל הנתבעת ככובסת במחלקת משק מתאריך 14.4.02 עד לפיטוריה בתאריך 14.9.10.

טענות התובעת באשר לנסיבות סיום העסקתה

4.         התובעת הועסקה אצל הנתבעת בימי א' עד ו', כאשר היו תקופות בהן עבדה גם בשבתות.

התובעת בחרה בחגי ישראל כימי החג החלים עליה.

התובעת עבדה בימי החג היהודיים, ושולמה לה תוספת שכר על פי דין בגין עבודתה בחגי ישראל.

בימי החג המוסלמיים, יצאה התובעת, שהינה מוסלמית, לחופשה על חשבון ימי החופשה המגיעים לה.  

5.         לטענת התובעת, בשנת 2010 חל חג עיד אל פיטר במשך שלושה ימים רצופים, מיום ו' - 10.9.10 ועד יום א' - 12.9.10  (כולל).

עוד טוענת התובעת, כי לא התאפשר לדעת מראש מתי יחול החג (מאחר והחג נקבע על פי מולד הירח), על כן הודיעה בשבוע הקודם לחג, למנהלת הנתבעת הגב' יפה קליינרמן (להלן - "יפה"), כי ברצונה לצאת לחופשה בתאריכים 9.9.10- 11.9.10 (ימים חמישי עד שבת), או לחלופין בימים 10.9.10 - 12.9.10 (שישי עד ראשון).

בתאריך 9.9.10 (יום ה'), הודיעה התובעת ליפה כי עיד אל פיטר יחול מיום ו' עד יום א'. התובעת השאירה פתק בשולחנה של יפה, המבקש להסדיר את העניין.

ביום ו' 10.9.10 הובהר לתובעת ע"י חברתה לעבודה, כי היא משובצת לעבוד ביום א' - 12.9.10, למרות בקשתה  של התובעת לשהות בחופשה ביום זה.